"לא רציתי לאמן את צ'לסי, פוטרתי כי חסמתי רכישות יקרות"

רכישת צ'לסי על ידי רומן אברמוביץ' בקיץ 2003, נתפסת לעתים קרובות כנקודת מפנה בהיסטוריה המודרנית של המועדון הלונדוני והכדורגל האנגלי בכלל.

אמנם נכון שרמת הציפיות בסטמפורד ברידג' השתנתה באופן דרמטי כאשר רכישות יקרות החלו להגיע, וכשז'וזה מוריניו נכנס לתפקיד שנה לאחר מכן, הבלוז מיד מצאו את עצמם עוקפים את "הבלתי מנוצחים" של ארסנל ואת מנצ'סטר יונייטד של סר אלכס פרגוסון – והפכו לכוח הדומיננטי בפרמיירליג.

הצמיחה המטאורית של צ'לסי

זו הייתה צמיחה דרסטית בזמן קצר. אך למעשה, ההתקדמות של צ'לסי מאז חזרתה לליגה הראשונה ב-1989, הורכבה מתקופות ורגעי מפתח רבים, וחתימתו של רוד חוליט ב-1995 הייתה ללא ספק אחד מהם.

זוכה כדור הזהב לשעבר שהתפרסם ביכולתו להצטיין בכל עמדה, חוליט היה פשוט שחקן מעולה. האינטליגנציה שלו הייתה עליונה בהרבה על זו של רבים מחבריו לקבוצה – הבלוז בילו את העונות הראשונות של הפרמיירליג באמצע הטבלה – והוא הציע גישה אחרת לכדורגל, שהייתה ייחודית למועדון באותה תקופה.

השפעתו של חוליט על המגרש לא חוללה שינוי מיידי בתוצאות. אך מחוץ למגרש, המוניטין שלו והגישה הטקטית של גלן הודל, אפשרו לצ'לסי למשוך שחקנים מיומנים טכנית, מתוחכמים טקטית ובעלי ניסיון טוב יותר, במיוחד מהסרייה A, שם חוליט נהנה ממעמד של אגדה כחלק מקבוצת מילאן המיתולוגית של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.

המהפכה האיטלקית בלונדון

חוליט החליף את הודל כשחקן-מאמן ב-1996 ובעקבות זאת הגיעו שפע של רכישות איכותיות מאיטליה: ג'אנלוקה ויאלי, רוברטו די מטאו, פרנק לבוף וג'אפרנקו זולה. צ'לסי הפכה מקבוצה המורכבת בעיקר משחקנים בריטים חרוצים לקבוצה המסוגלת לשחק משחק מרגש וסוחף הרבה יותר.

זו הייתה הזהות של הבלוז עד להגעתו של מוריניו, כאשר חוסן הגנתי הפך לעמוד השדרה שלהם. אך גרסת מוריניו של הבלוז הייתה מוצלחת בפני עצמה: הם הפכו לקבוצת טופ 6 קבועה וזכו לעתים קרובות בגביעים.

חוליט היה אחראי לראשון שבהם – הגביע האנגלי של 96/97 – ומגיע לו גם קרדיט על תפקידו בגביע הליגה ובגביע מחזיקות הגביע האירופי של 97/98. אך בזמן שהבלוז הניפו את שני הגביעים הללו, למרות תוצאות מרשימות, ההולנדי כבר פוטר מהמועדון הלונדוני.

הפיטורים השנויים במחלוקת

המחלוקת סביב עזיבתו של חוליט התאפיינה בגרסאות סותרות. חוליט טען: "לא רציתי להיות מאמן. מעולם לא רציתי את זה, פשוט נסחפתי לזה על ידי אוהדי צ'לסי והנהלה שרצתה מאמן כי גלן הודל עזב לנבחרת הלאומית. הייתי המום לגלות מהתקשורת שהוחלפתי על ידי ג'אנלוקה ויאלי. התבקשתי להשתתף רק בפגישה אחת בששת החודשים האחרונים, ב-5 בפברואר, בה דיברנו בנעימות על הארכת חוזה לשנתיים. בשום שלב לא היה ספק בלבי שאחתום. למעשה, אמרתי לכל מי ששאל שאחתום על חוזה חדש אחרי שיחות נוספות – אבל לא היו שיחות נוספות".

מנגד, מנכ"ל צ'לסי, קולין האצ'ינסון, הצהיר: "רוד ואני נפגשנו ביום חמישי שעבר. במהלך פגישה של 40 דקות נקבע שרוד מוכן להאריך בשנתיים. מצדנו, ציינו שאנו מעוניינים שהחוזה החדש יהיה כמאמן בלבד. לצערנו, למרות שהיינו מוכנים לתת לרוד חוזה שלדעתנו היה הופך אותו למאמן המשתכר ביותר בפרמיירליג, לא יכולנו לעמוד במה שהוא רצה וציפה. פשוט לא יכולנו להרשות לעצמנו את מה שהוא ביקש".

בשיחתו ב-2025, חוליט טען שהסיבה האמיתית לפיטוריו הייתה התנגדותו לרכישות יקרות: "הכל היה קשור לכסף. פתאום 'יכולנו לעשות כמה העברות כאן'. תמיד חסמתי את זה – זה מה שגיליתי מאוחר יותר. סוכנים תמיד רצו להביא את השחקנים שלהם, אבל אמרתי 'לא, אני לא צריך אותם'. כשעזבתי, פתאום כל השחקנים האלה הגיעו, וחשבתי 'זה מוזר'".

קן בייטס, בעלי המועדון, התייחס גם הוא לפרשה: "אני מצטער שהגענו לזה, אבל הייתה לנו בעיה דומה לפני שנתיים עם מאמן אחר [גלן הודל] שלא החליט עד אפריל, וכיוון שכבר תכננו את העונה הבאה, היה חשוב להבטיח המשכיות חלקה. אני שמח להביע הערכה לרוד. הוא העלה אותנו לרמה חדשה מבחינת הכדורגל, עזר להפוך את צ'לסי לאחד המועדונים המדוברים ביותר בעולם וזכה עבורנו בגביע האנגלי בעונתו הראשונה".

מורשתו של חוליט

ללא קשר לסיבות, אף אחד לא יכול לערער על המורשת של חוליט בסטמפורד ברידג'. הוא יזם שינוי בתרבות שיצרה הצלחה על המגרש, העניק לצ'לסי הכרה בינלאומית ובסופו של דבר עזר להם למשוך בעלים חדש ועשיר באופן מגוחך – אברמוביץ'. צ'לסי, והכדורגל האנגלי, לא היו אותו דבר מאז.